פרסומים -טיפול מבוסס ראיות מימות השופטים

המאמר פורסם לראשונה בכתב העת לריפוי בעיסוק 05/16  במדור נקודת ראות
נקורדת ראות
טיפול מבוסס ראיות (Evidence based) מימות השופטים
מאת: אורנה זוהר      עורכת: ד"ר נעמי הדס לידור
מיכל נכנסת לחדר הפיזיותרפיה במכון התפתחות הילד כשעל ידיה אהוד. הוא בן 10 חודשים, נולד פג בשבוע 32 ומטופל בפיזיותרפיה עקב שיתוק מוחין המתאפיין בחולשה של פלג גוף שמאל (left hemiparesis). אנו מתיישבות על מזרן הטיפולים כשצעצועים מסביבנו. אהוד מושיט לצעצועים את ידו הימנית ומתעלם מן היד השמאלית, באופן הזה הוא מזניח את היד השמאלית ואינו מאפשר שכלול של מיומנות התנועה ביד זו. מיכל מראה לי כיצד היא מיישמת את ההדרכה שנתתי לה במפגשים הקודמים. היא קושרת בכפפה, שנתפרה במיוחד בעבור אהוד, את ידו הימנית החזקה תוך שהיא מעודדת אותו לשחק עִמה וכך למעשה מאלצת אותו להפעיל ולחזק את ידו השמאלית החלשה. אנו משוחחות על הפרוטוקול שעליה לבצע כל יום ואני מדריכה אותה על המשך הטיפול.
הטיפול באמצעותCIMT (Constraint-Induced Movement Therapy) נמצא יעיל כמשפר תפקוד של היד המעורבת בילדים עם המיפלגיה (Hoare, 2007). בשיטה זו קושרים בכפפה או מגבסים את ידו ה"טובה" של הילד על מנת שיהיה חייב להשתמש ביד המעורבת בפגיעה. דרך הקשירה ומשך הזמן שונים ממחקר למחקר (Chen, 2014), אך מקובל היום כי קשירה למשך זמן של לפחות שעתיים ביום תוך כדי הפעלת היד המעורבת, תגרום לשיפור תפקוד הגפה המעורבת.
בסקירה מקיפה של שיטות התערבות על ילדים עם שיתוק מוחין (CP) שערכה נובק (2013) נמצאה שיטה זו אחת מתוך 15 שיטות מוכחות עם תמיכה של מחקרים וקיבלה ציון ירוק (GO), ייתכן בגלל שהשיטה ממוקדת מאוד וקל לבדוק את השפעתה. יש לציין כי רוב המחקרים נעשו על ילדים מעל גיל שנתיים.
עד כאן הדברים כבר ידועים והוצגו במאמרים, בימי עיון ובכנסים, אך לאחרונה התגלו לי פרטים חדשים ובעיני מרתקים ומרגשים על אודות "עתיקותה" של שיטה זו.
כפי שפותח מאיר שלו: "הדבר היה ככה"… אני משתתפת קבועה במיזם הנהדר 929 שבו קוראים כל יום פרק תנ"ך במשך 929 ימים (כמספר פרקי התנ"ך). מיזם זה מטרתו להנגיש את התנ"ך לכל המגזרים והזרמים והוא כולל מאמרים בכתב, הרצאות מוקלטות ומאמרי עומק. אני בחרתי להאזין כל יום לפרק ולהרצאות המוקלטות שנלוות אליו בדרכי לעבודה.
באחד הימים שבו קראנו את שופטים פרק ג' שמעתי את הרצאתה של ד"ר רוני מגידוב ממובילות המיזם. ההרצאה עסקה בשופט אהוד בן גרא שהיה כידוע איטר יד ימינו. ד"ר מגידוב ציינה כי מקובל לחשוב שאיטר הוא שמאלי (וכך חשבתי תמיד גם אני), אך יש גם פרשנות אחרת לביטוי הזה. הפרשנות שהיא הציגה רגישה אותי מאד ומיד שיתפתי בה את אישי שבמהלך השבת שלאחר מכן ויתר על שנת הצהריים וחיפש בעבורי מקורות ופסוקים.
מתברר כי המילה אִטר מוזכרת בתנ"ך בסך הכול 3 פעמים. משמעות השורש א-ט-ר היא סגר סתם ומלבד בביטוי אטר יד ימינו שורש זה מופיע בספר תהילים בפסוק "ואל תאטר עלי באר פיה" (תהילים, ס"ט, ט"ז) פסוק זה מתאר בקשה מן הקב"ה שלא יסגור את הבאר.
ממשיכה ד"ר מגידוב ומסבירה כי אחת הפרשנויות היא כי אהוד בן גרא לא היה שמאלי אלא בילדותו קשרו לו את יד ימין (שקרוב לוודאי תתפתח ליד דומיננטית) כדי שיפתח יכולות מוטוריות בשתי הידיים. לפי ההסבר הזה מנהג זה היה נהוג בבני שבט בנימין ומטרתו הייתה להוציא מהם לוחמים טובים במיוחד בעלי יכולת שימוש שווה בשתי הידיים. הוכחה לפרשנות זו היא הפסוק על בני בנימין המופיע בספר דברי הימים "מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת (דברי הימים א', י"ב, ב'), כלומר בני בנימין הם בעלי יכולת להשתמש בכלי נשק, באבנים ובחִצים בשתי הידיים. ואכן בני השבט נחשבו לוחמים עזים והיה קשה מאוד לנצחם. כך למשל במלחמת האחים בעקבות סיפור פילגש בגבעה הצליחו בני בנימין (שבט קטן באופן יחסי) להביס פעמיים את כל שאר השבטים.
יש הטוענים כי שבט זה היה קטן ומאחר שהיה מקובל לקיים נישואים תוך שבטיים הרי שהסיבה לשיעור הגדול במיוחד של אמבידקסטרים (אנשים דו ימניים שיכולים להשתמש בשתי הידיים שלהם כדוגמת אינדיגו מונטיאה בנסיכה הקסומה) בשבט בנימין היא תורשה. אני כמובן מעדיפה בהרבה את הפרשנות שמציגה ד"ר מגידוב כי היו קושרים לתינוקות את היד הימנית, מנצלים את הפלסטיסיות של המוח, על מנת שיפתחו יכולות בשתי ידיים ויהיו לוחמים טובים יותר. אם נמשיך לפי שיטה זו הרי שלפי הכתוב בשופטים כ' (פילגש בגבעה): "ויתפקדו בני בנימין עשרים ושישה אלף איש… מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה ולא יחטא". יותר מ-2.5% היו מימינים ומשמאילים וזה הרבה יותר משיעור האמבדיקסטרים באוכלוסייה (פחות מ-1%). נראה מכאן ש"הניסוי" שהם ערכו הצליח.
מחשבות אלו ממשיכות להדהד במוחי בשעה שאני מטפלת באהוד, מדריכה את אמו, ומסבירה לה על ההוכחות שהראו את יעילות השיטה. ולעצמי אני חושבת שהנה יש לנו גם Evidence Based Support הרחק בימי השופטים.

מקורות
מגידוב, ר' (2016). מתוך הרצאה באתר 929: http://www.929.org.il/page/214/post/6124
Chen, Y. P., Pope, S., Tyler, D., & Warren, G. L. (2014). Effectiveness of constraint-induced movement therapy on upper-extremity function in children with cerebral palsy: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Clinical Rehabilitation, 28, 939-953.‏
Hoare, B. J., Wasiak, J., Imms, C., & Carey, L. (2007). Constraint-induced movement therapy in the treatment of the upper limb in children with hemiplegic cerebral palsy. Cochrane Database Systematic Review, 18, CD004149 .‏
Novak, I., McIntyre, S., Morgan, C., Campbell, L., Dark, L., Morton, N., . . . Goldsmith, S. (2013). A systematic review of interventions for children with cerebral palsy: State of the evidence. Developmental Medicine & Child Neurology, 55, 885-910.‏